עררים נגד החלטת ביהמ"ש להאריך מעצרם של העוררים ב-18 ימים נוספים -נדחה

בפניי עררים המכוונים נגד החלטת ביהמ"ש קמא להאריך את מעצרם של המעוררים ב-18 ימים נוספים לצורך חקירה.

מאז הגשת הערר, העורר מס' 1 שוחרר ביוזמת רשויות החקירה. על כן, ביקש ב"כ העורר למחוק את הערר בעניינו, בקשה לה נעניתי.

העורר מס' 2 הועבר לחקירה ממעצר מנהלי בתאריך 24.12.07, ומאז נחקר על ידי שירות הביטחון הכללי.

יצוין כי הדיון בעניינו התקיים תחת צו מניעת מפגש עם סנגור. על כן, שמעתי את העורר ואת סנגורו בנפרד.

בדיון, טען הסנגור, כי אין בסיס לחשדות נגד מרשו, שהשתחרר בשנת 2002 ממאסר, ומאז אינו עוסק בפעילות ביטחונית כלשהי. הסנגור אף ציין כי מרשו חולה לב וכי אין התקדמות בחקירה. לחילופין, טען הסנגור, כי אם קיימות מספיק ראיות יש להורות על הגשת כתב אישום.

מהעורר שמעתי על נסיבות חייו ועל העובדה כי פרסם מאמרים בעיתונות הפלסטינית, בגנות פעילות ארגון החמא"ס בסכסוך שנתגלה בינו לבין הרשות הפלסטינית. כן הסביר העורר שהוא נחקר מזה שלושה שבועות, למרות שאין לו כל קשר לפעילות ביטחונית.

התובע תמה על הצדקה שבערר זה, שכן נגד העורר תלוי צו מעצר מנהלי, ועל כן, לא תהיה תוצאה מעשית מקבלת הערר. עוד הפנה התובע לדו"ח חסוי ממנו עולה לטענתו נחיצות הארכת המעצר כפי שנקבעה על ידי ביהמ"ש קמא.

עם תום העיון בדו"ח החסוי שהוצג בפניי הגעתי למסקנה כי קיימת תשתית מודיעינית וראייתית הקושרת את העורר לפעילות במסגרת ארגון החמא"ס. עוד התרשמתי כי מתנהלת חקירה מאומצת על מנת להגיע לחקר האמת וכי חקירה זו מחייבת המשך מעצרו של העורר בהתאם להחלטת ביהמ"ש קמא.

אשר על כן, גם בהתחשב בתקופת המעצר עד כה, ובנסיבות העורר והחקירה, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת ביהמ"ש קמא.

לאור האמור אין לי אלא לדחות את הערר.

ניתנה היום, 17 בינואר 2008, י' בשבט התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: עג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: